- ב-2014 גוגל איבדה יותר מ-6.5 מיליארד דולר בגלל חוסמי פרסומות.
- ב-2015 נשרפו בעולם כ-20 מיליארד דולר בגלל אותה בעיה. הצפי ל- 2016 הוא כפול.
- כ-22% ממשתמשי הסמארטפון בעולם משתמשים בחוסמי פרסומות (כולל פרסומות באפליקציות). אפל הוסיפה אפשרות מובנית לחסימת פרסומות החל מ- iOS9.
- נתח השוק של חוסמי פרסומות למיניהם גדל ב-41% מדי שנה, וכבר עבר את 200 מיליון המשתמשים.
תוסיפו לכך את העובדה שב-2015 גוגל הודתה בפה מלא שחצי מפרסומות ה-GDN שלה כלל לא נצפות, ושכיום רוב הטראפיק באינטרנט הוא בכלל בוטים ולא אנשים - ונשאלת השאלה איך מישהו מצליח לראות איזושהי פרסומת בכלל.
ונעבור לפרסומות
אין ספק שחוסמי הפרסומות גוררים איתם אובדן מסיבי של הכנסות. למרות זאת, יש גם אור בקצה המנהרה: תקציבי הפרסום העולמיים בדיגיטל ממשיכים לגדול, ויחד איתם גם ההכנסות
מפרסום דיגיטלי. השוואה שנערכה בארצות הברית מראה כי חל גידול של 400% בהכנסות מפרסום באינטרנט בין 2005 ל-2014.
סקר שנערך השנה על ידי הסוכנות לפרסום אינטראקטיבי (IAB) בבריטניה, מגלה כי 4 מכל 5 צרכנים מבינים שהתוכן ניתן להם חינם, ובשל כך הגופים העומדים מאחוריו צריכים לממן את עצמם בדרך כלשהי. אבל מצד שני עודף הפרסומות וחוסר השליטה של המשתמש במתרחש, הם אלו שמובילים צרכנים רבים להתקין חוסמי פרסומות.
פתרון הביניים, כפי שעולה מהסקר של IAB UK, הוא לאפשר לצרכנים דרגה מסוימת של שליטה במתרחש:
לא "לחטוף" את עמודי האינטרנט ולהציף אותם בפרסומות. 78% מהנסקרים "לא יכולים לסבול" פרסומות שמשתלטות על המסך.
לא להחביא את כפתור ה"דלג". 58% מהנסקרים אמרו שמודעה עם סימון ברור של "X" או "דלג" הופכים את הפרסום לנסבל יותר.
לאפשר גם לתוכן להיראות ולעשות את עבודתו, שהרי ברוב המקרים הוא הסיבה האמיתית לכניסת הגולשים מלכתחילה.
מהבחינה הזו יש למפרסמים ברירה - או להתפשר על דרך האמצע שתאפשר לגולש להסיר את הפרסומת, או להסתכן בכך שחוסמי הפרסומות יגיעו לרוב משתמשי הדיגיטל. גוגל, אגב, מאפשרת להסיר פרסומות רבות מרשת הדיספליי באמצעות סימן איקס בראש הבאנר.
פרסום Native
פרסום טבעי הוא כזה שהגבולות בינו לפרסום קונבנציונלי מטושטשים עד בלתי נראים. לדוגמה - אם הקלקתי על כתבה מעניינת, שפורסמה בפיד שלי בפייסבוק על ידי גוף חדשותי שעשיתי לו לייק, האם מדובר בפרסום?
כנראה שלא.
אני בחרתי לעשות לייק בעמוד הפייסבוק המדובר, במיוחד כדי לקבל את התכנים האמורים.
ואם חיפשתי בגוגל "כמה עולה בריכת פיברגלס" וקיבלתי מאמר שמפרט בדיוק את העלויות, כולל תחזוקה שנתית? האם מדובר פה בפרסום? ייתכן, אבל עסק אחד לבריכות שחייה הרוויח מעמוד מפורט כזה עסקאות בשווי 2 מיליון דולר.
בתודעת הגולשים, תוצאות חיפוש אורגניות נתפשות כאמינות הרבה יותר מאשר המודעות הממומנות בגוגל, גם אם בפועל ידוע שמישהו עשה עבודה כדי להציב אותן שם. ההנחה המקובלת היא שאם הצלחת להתאים את עצמך לאלגוריתם של גוגל, מגיע לך להיות שם - וזה משפיע על המודעות שלך כגולש בזמן החיפוש.
ב-2015 בלוגים הפכו למקור המידע החמישי האמין ביותר, כך לפי Hub Spot, שלא לדבר על כך שעסקים וחברות שיש להם בלוג מרוויחים ממנו פי 2 עד 5 יותר טראפיק, 400% יותר דפים סרוקים במנועי חיפוש, כמעט 100% יותר קישורים נכנסים והכי חשוב - 126% יותר לידים. כל זאת, כמובן, בהשוואה לאלו שאין להם בלוג, והיום זו כבר אופנה שקשה להתחרות בתוכה - כי מדי יום מפורסמים מעל 2 מיליון פוסטים.
כל זה לא משנה את העובדה שיותר ממחצית הגולשים מעדיפים תוכן כלשהו, ויהיה זה גם תוכן עסקי שנוצר על ידי חברות וארגונים - מאשר פרסומת.
לסיכום:
לנוכח העובדות המובאות כאן, הן מבחינת חוסמי הפרסומות והן מבחינת האפשרויות הנוספות הפתוחות בפני משווקי דיגיטל, כל אחד יבחר בטקטיקות המתאימות לאסטרטגיה שלו.
השילוב הכי מוצלח יהיה, כנראה, עיסוק בתוכן ובקידום אורגני בצורה שוטפת להגדלת הנראות, המיתוג ויחסי הציבור, לצד פרסום ממומן כלשהו שמטרתו תהיה ממוקדת לידים, בתוספת פעילות (אורגנית ו/או ממומנת) במדיות החברותיות השונות; כל עסק והמדיה החברתית המתאימה לו.
כל אפיק פרסומי יחפה על החוסרים והחסרונות באפיקים האחרים, וכך העסק לא יהיה תלוי אך ורק באורגני ובגחמות של גוגל, או אך ורק בממומן ובגחמות של חוסמי הפרסומות.
התכנים הכי טובים שלנו אצלך במייל, לא תצטרף/י?
בטח שכן!